הבנת הרקע: הורות נרקיסיסטית והפצע מאחוריה

מהו ההורה הזה?

הורה נרקיסיסט מתאפיין בחוסר אמפתיה או אמפתיה מעטה,

צורך קיצוני לערצה והערכה והתחשבות בדעתו כאמת המוחלטת הן עם ילדים צעירים או בוגרים.

נטייה לנצל אחרים לטובת צרכיו הרגשיים (American Psychiatric Association, 2013).

במערכת המשפחתית, הורה כזה רואה בילדים הרחבה של עצמו ולא כאינדיבידואלים עצמאיים עם צרכים משלהם (Forward & Buck, 1989).

הפצע מאחורי הנרקיסיזם - מבט אמפטי מבוסס מחקר

חשוב להבין כי נרקיסיזם בעצמו נוצר כמנגנון הגנה נגד פצעים עמוקים מהילדות.

מחקרים מראים כי חוויות ילדות קשות (ACEs - Adverse Childhood Experiences),

במיוחד הזנחה פיזית ורגשית, יחד עם הערכת יתר מוקדמת מהורים,

יכולות לפגוע:

*בוויסות הריגשי (רגולציה הרגשית, היכולת לנהל ולשנות את עוצמת הרגש ולבט אותם בצורה מותאמת סיטואציה)

*בערך העצמי,

*לתרום להתפתחות תכונות נרקיסיסטיות.

התכונות הנרקיסיסטיות משמשות כמנגנוני הגנה נגד חוסר ביטחון עמוק ובושה שמתפתחים בדרך כלל בילדות.

ילדים שחווים טראומה מפתחים מנגנוני התמודדות כדי להתמודד עם הרגשות המכריעים, וזה יכול לכלול פיתוח תחושת זכאות, צורך בשליטה וחוסר אמפתיה כלפי אחרים.

הפרדוקס של הנרקיסיזם:

• תכונות נרקיסיסטיות יכולות לנבוע מסביבות ילדות המאופיינות בסטיות קיצוניות מגידול אידיאלי -                                או הזנחה/התעללות (לא מספיק תשומת לב אוהבת) או פינוק יתר (יותר מדי תשומת לב אוהבת) כלומר שני הקצוות של חוסר או עודף אינם תורמים להתפתחות הילדים.
• במקרים מסוימים, מבנה עצמי פתולוגי זה נוצר תחת תנאי ילדות של חום לא מספק, שבהם הורים לא רואים או מקבלים את הילד כפי שהוא.

זה לא מצדיק את ההתנהגות הפוגענית של הורה נרקיסיסט, אך מסביר את מקורותיה ומזמין אותנו להבין שגם מאחורי התנהגות אכזרית או קשה מאוד יש אדם שפגוע.

כנלפיסטים אנו מבינים את הסיבה של ההתנהגות של האדם כלפי עצמו- לא על מנת להצדיק אותה אלא על מנת להתחבר הן לחמלה והן על מנת להגדיל את היכולת שלנו לעזור, מתוך הבנה של הפצע. 

דינמיקת "הילד המוזהב" ו"השעיר לעזאזל"

הילד המוזהב (Golden Child)

הילד המוזהב, כפי שנקרא בספרות המקצועית,  מקבל התייחסות מועדפת מההורה הנרקיסיסט.

לעיתים קרובות משום שהוא משקף בחזרה את הדימוי החיובי של ההורה על עצמו (McBride, 2008).

ילד זה:

• מקבל יותר תשומת לב חיובית ומשאבים
• נתפס כ"ילד הטוב" או "הכשרוני"
• נושא ציפיות גבוהות להצלחה ולעיתים לייצוג המשפחה
• מפתח תלות רגשית בהורה הנרקיסיסט

השעיר לעזאזל (Scapegoat)

השעיר לעזאזל נושא באשמה על בעיות המשפחה ומקבל את רוב הביקורת וההאשמות (Donaldson-Pressman & Pressman, 1994) תפקיד כבד על הכתפיים של ״האשם תמיד״

ילד זה:

• מואשם בבעיות שאינו אחראי להן ולא תמיד יודע להגיד שהן לא האחריותו
• מקבל פחות תמיכה רגשית וחומרית
• מפתח מנגנוני הגנה של ניתוק רגשי שעלולים להיתפס כ״קשיחות״ ״סגירות״ בפועל הן פועל יוצא של חוסר יכולת להתמודד עם סחטנות רגשית. הוא קופא או בורח. נסגר.
• עלול להתמרד או להתנתק מהמשפחה כמנגנון הגנה 

השפעות על יחסי האחים

יצירת תחרות והשחתה

הורה נרקיסיסט מעודד באופן מודע או לא מודע תחרות בין הילדים,

תוך שימוש בטקטיקות של השוואות והעמדת ילד אחד נגד השני (Gibson, 2015).

תחרות זו:

• פוגעת ביכולת לפתח קשר אמיתי בין האחים
• יוצרת טינה וקנאה עמוקה שלעיתים מתגלים מייד ולעיתים לאחר שנים
• מונעת מהילדים לפתח תמיכה הדדית

פיצול רגשי ופיתוח מנגנוני הגנה שונים

כל ילד מפתח אסטרטגיות שונות להתמודדות עם הסביבה הלא בטוחה:

הילד המוזהב עלול לפתח:

• פרפקציוניזם קיצוני
• קושי בהכרה בפגמים של ההורה כי עבורו הוא הילד האהוב. הכרה אמיתית בפגמים של ההורה עלולים להוות מראה לתלות בקשר בינהם
• תלות בהכרה חיצונית לשם בניית הערך העצמי
• קושי להכיר בסבל של אחיו ״השעיר לעזאזל״

השעיר לעזאזל עלול לפתח:

• קושי באמון באנשים, רגיל להיות מנוהל ע״ מניפולציות רגשיות וסחטנות רגשית.
• נטייה לניתוק רגשי
• חוסן מפותח כאדם המתמודד לבד אך גם בדידות
• זעם כלפי אי הצדק

השפעות ארוכות טווח על המערכת המשפחתית

המשכיות הדפוסים בבגרות

המחקר מראה, וגם בנסיון של כמעט 20 שנה בקליניקה, שהדינמיקות שנוצרו בילדות נוטות להמשך גם כאשר הילדים הופכים למבוגרים (Bancroft, 2003). אלא אם כן בחרו לעשות שינוי, שכמו שאנו יודעים אפשרי בכל גיל, המוח הינו איבר גמיש.

כשלא נעשה שינוי המשכיות הדפוסים עלולה להתבטא:

• בקושי של "הילד המוזהב" להכיר בעוולות שנעשו לאחיו.
• בהמשך ההדרה של "השעיר לעזאזל" ממערכת התמיכה המשפחתית, ״אתה לא ראוי״ ״אתה מסתגר״ ״אתה לא נוכח״ - למעשה להמשיך את קו התקשורת המאשים ואת הנקמנות והסחטנות של ההורה בעל הדפוסים הנרקיסיסטיים בין האחים.
• בקושי לפתח קשר אמיתי ובריא בין האחים.

השפעת אירועי משבר

במצבים של משבר משפחתי, כגון מחלה או מוות של ההורה, הדינמיקות הישנות עלולות להתעצם (Levy, 2013):

• חלוקת ירושה עלולה לשקף את אותן דינמיקות של העדפה והדרה. ההורה בעל הדפוסים הנרקיסיסטיים עלול להמשיך את הקו של ״ילד הזהב״ המועדף גם לאחר מותו ובכל להשאיר מציאות נקמנית ואכזרית מאוחריו. 
• ״הילד המוזהב״ עלול להמשיך את דפוסי ההתנהגות של ההורה הנרקיסיסט מבלי להסכים לראות סבל וכאב של האחים האחרים. בכל הוא עלול לבודד את עצמו בצורה לא מודעת מהאחים שלו.
• ״השעיר לעזאזל״ עלול לחוות פגיעה נוספת ומחודשת. שוב הוא ננטש. הפעם ע״י הצוואה או האחים שלו.

להשתחרר מירושה רגשית הרסנית לטובת בני המשפחה והדורות הבאים

מסקנות והמלצות טיפוליות ואימוניות - לפתח מבט חומל על כל הצדדים

חשוב שכל בני המשפחה יבינו כי:

• התפקידים שהוקצו להם בילדות לא שיקפו את מי שהם באמת
• כל ילד היה קורבן של מערכת לא בריאה, כל אחד בדרכו השונה
• האחריות להתנהגות הפוגענית המקורית היא של ההורה הנרקיסיס

כמבוגרים, יש לכל אחד מאיתנו אחריות על הבחירות שלנו היום

הילד המוזהב לא בחר להיות מועדף, והשעיר לעזאזל לא בחר להיות מודר.

שניהם שרדו כפי שיכלו במערכת שלא יצרו. אך כמבוגרים, יש בידינו הכוח לבחור אחרת.

כלים מעשיים מעולם ה-NLP ואימון מערכות יחסים

ראשית יש לזהות דפוסים מהילדות

זיהוי אמונות מגבילות:

• "אני צריך להיות מושלם כדי להיות ראוי לאהבה" (הילד המוזהב)
• ״מגיע לי הכל ואני לא חייב לחלוק״ (הילד המוזהב״
• "אני תמיד בעייתי ולא מגיע לי דברים טובים" (השעיר לעזאזל)
• ״אני לא מספיק טוב אף פעם״ (השעיר לעזאזל)
• "אהבה היא משאב מוגבל או לא קבוע שצריך להילחם עליו בחיים" (שניהם)

טכניקות NLP לשינוי דפוסים:

• עוגנים חיוביים: יצירת זיכרונות חדשים של הערכה עצמית בלתי תלויה
• רפריימינג: הסתכלות מחדש על אירועי העבר - "לא הייתי בעייתי, הייתי ילד שמגן על עצמו"
• ריפריימינג לפצע של ההורה והאחים האחרים: זיהוי הקולות הפנימיים של ההורה הנרקיסיסט והאחים האחרים  וכתיבתם מחדש, תוך הכרה לפצע ממנו צמח ההורה הנרקיסיסט או האח המוזהב או השעיר לעזאזל.

בניית תקשורת בריאה בין אחים

הבנת עמדות ותפיסות: כל אח חווה את אותה משפחה מנקודת מבט שונה לחלוטין.

הילד המוזהב חווה הורה אוהב ותומך, השעיר לעזאזל חווה הורה דוחה ומבקר. שתי החוויות אמיתיות ותקפות.

צעדים מעשיים לריפוי:

1. הכרה בכאב של השני: "אני רואה שקיבלת יחס שונה ממני, וזה היה כואב" ״אני מבין כי לא היה לנו את אותו האבא״
2. קבלת אחריות ללא הגנות: "אני מכיר בכך שנהניתי מהעדפות שאבא נתן לי נפגע מכך רגשית ו/או חומרית"
3. בחירה פעילה בצדק: "איך אנחנו יכולים ליצור הוגנות עכשיו?" - יצירת חוזה מחודש בין האחים- בכך ניתן לשנות את הירושה הרגשית לדורות הבאים, ולאפשר ריפוי הן ליחסי האחרים והן ליחסי הדורות הבאים, מתוך יצירת הוגנות חדשה שרואה את כלל האחים ואת המורכבות הקשה של כולם.

גישה מעשית לריפוי מערכות יחסים

עבור השעיר לעזאזל:

• גבולות ברורים: "אני לא מקבל יותר התנהגות פוגענית ותוקפנית כלפי, גם אם המשפחה רגילה לנקום בי או לפגוע בי או לדבר אלי בצורה מעליבה ולא ראויה" במקום להסתגר או לברוח ללמוד להגיד את הרגשות והתחושות
• עבודה על דימוי עצמי: שחרור מהזהות של "הבעייתי" והכרה בכוחות ובחוכמה שפיתחת והמשך פיתוח של הכוחות והיכולות מתוך בחירה עצמית
• בחירה מודעת: החלטה מתי לקרב ומתי להתרחק, מתוך בחירה ולא מתוך פחד והסתגרות אוטומטית.
• 
  

עבור הילד המוזהב:

• יציאה מתפקיד המושיע: הבנה שאתה לא אחראי לרגשות ההורה ואתה אדם בפני עצמך עם רגשות שלך. שיחרור מהתלות ויצירת ערך עצמי שעומד בפני עצמו ובעל בחירה חופשית.
• פיתוח אמפתיה אמיתית: הקשבה וחמלה לכאב של אחיך מבלי לנסות "לתקן" או "להסביר", לראות את האחר במלואו. ובכך להתחבר לחלקים נוספים בתוך העצמי. של הוגנות, חמלה, ראיית האחר.
• אומץ לראות ולעמוד על הצדק: גם כשזה אומר ויתור על הפריבילגיות שקיבלת, הערך של היחסים במשפחה ותיקון העוול הוא אמיץ ומאפשר ריפוי רב דורי.

בניית מערכת יחסים חדשה - לשים את העבר בעבר, מבט אל העתיד.

עקרונות מנחים:

1. כנות רגשית: ללא כנות רגשית הדפוס של הדחקה של ״השעיר לעזאזל״ נשמרת. אסור לו לבוא לידי ביטוי או שהוא עלול לחטוף שוב מ״הילד המוזהב״ לעבור לדפוס של כנות ריגשית אומר שנבנת מערכת יחסים בגובה העיניים, של שני בוגרים, שלא לוקחים את המבט של ההורה "כואב לי שאיבדנו אחד את השני בגלל מה שאמא עשתה"
2. קבלת אחריות הדדית: כל אחד על הבחירות שלו כמבוגר, על דרך ההתבטאות, על המילים. על המעשים. לדעת מתי להתנצל באמת אם היתה נפילה לדפוס של נקמנות וסחטנות ריגשית או לדפוס של הסתגרות שעלול להיתפס כהתנשאות- למרות שהוא ממש אינו כזה.
3. יצירת צדק חדש: ״לא מה שאמא החליטה, אלא מה שאנחנו בוחרים בעצמנו״ ״אבא היה פצוע ובחר מתוך הפצע של העבר, אנחנו בוחרים מתוך ראיית החיים אל העתיד איך לנהל את היחסים בינינו, איך ליישב בינינו ירושה רגשית וחומרית״

מתי ריפוי אפשרי ומתי לא: לפעמים, למרות כל המאמצים, אם הפער עמוק מדי. אז חשוב לדעת:

• מתי להמשיך לנסות: כשיש פתיחות אמיתית משני הצדדים, או רצון לשמירה על המשך הקשר ולבנות גשר על מיים סוערים.
• מתי לוותר בכבוד: כשמישהו לא מוכן לקחת אחריות על הפגיעה שהוא גורם.

חשיבות הטיפול המערכתי המשולב

שילוב של גישות שונות יכול להביא לתוצאות עמוקות יותר:

• טיפול: לעיבוד הטראומה ובניית חוסן רגשי (בגישת NLP יש לנו דרכים לטפל בטראומות ויש כמובן גישות נוספות)
• אימון אישי: לפיתוח כלים מעשיים ובניית זהות חדשה. לפיתוח ערך העצמי ״לשעיר לעאזאל״ , הגמשת עמדות ראייה של המצב ״לילד המוזהב״
• טיפול משפחתי, גישור ואימון עם התמחות במערכות יחסים: כשכל הצדדים רוצים לייצר עתיד שונה ולא יודעים כיצד, כדאי שיהיה איש מקצוע בחדר לעבודה המשותפת.

סיכום - מסר של תקווה ואחריות

יחסי אחים במשפחות עם הורה בעל דפוסים נרקיסיסטיים נפגעים מדינמיקות מורכבות של העדפה, תחרות ופיצול רגשי. אך הבנת הדינמיקות הללו היא רק צעד ראשון לריפוי!

המסר החשוב ביותר: אנחנו לא נידונים לחזור על דפוסי העבר.

כמבוגרים, יש בידינו הכוח לבחור אחרת - לבחור באמפתיה על פני הגנה,

לבחור בצדק ולפעול למענו,

באהבה אמיתית על פני נאמנות עיוורת לדפוסי העבר.

לפעמים הריפוי אפשרי ומביא לחיבור מחודש בין אחים.

לפעמים, למרות המאמצים, הפער עמוק מדי. וכך נוצרים נתקים במשפחות ולעיתים הדפוסים של המשפחה הגרעינית יחזרו אצל הדורות הבאים עד שיחוו ריפוי. אישי ודורי.

בשני המקרים, העבודה על עצמנו והבנת הדפוסים משחררת אותנו ליצור יחסים בריאים יותר עם עצמנו,

עם מערכות יחסים מחוץ למשפחה הגרעינית בחיינו, בכל תחומי החיים.

הזמנה לפעולה: אם אתם מזהים את עצמכם בדינמיקות הללו, זכרו - אתם לא לבד.

עזרה מקצועית זמינה, וכלים לשינוי קיימים.

הצעד הראשון הוא תמיד ההכרה בכך שמגיע לכם יותר ושאתם ראויים לאהבה ללא תנאים, ליחס הוגן, ולמערכות יחסים בריאות ומזינות.

נכתב באהבה ומתוך רצון לקדם ריפוי בקרב הקהילה שלי וכלל האנשים בעולם.

שרית למפרט שושן

ביבליוגרפיה בחיפוש ביחד עם קלוד ai

American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed.). American Psychiatric Publishing.

Bancroft, L. (2003). When Dad Hurts Mom: Helping Your Children Heal the Wounds of Witnessing Abuse. Berkley Books.

Donaldson-Pressman, S., & Pressman, R. M. (1994). The Narcissistic Family: Diagnosis and Treatment. Jossey-Bass.

Forward, S., & Buck, C. (1989). Toxic Parents: Overcoming Their Hurtful Legacy and Reclaiming Your Life. Bantam Books.

Gibson, L. C. (2015). Adult Children of Emotionally Immature Parents: How to Heal from Distant, Rejecting, or Self-Involved Parents. New Harbinger Publications.

Levy, T. M. (2013). Handbook of Attachment Interventions. Academic Press.

McBride, K. (2008). Will I Ever Be Good Enough? Healing the Daughters of Narcissistic Mothers. Free Press. or paste your own from a different source.   

יחסי אחים במשפחה עם הורה נרקיסיסט: דינמיקות של פיצול, תחרות ושרידות רגשית

מבוא

משפחות שבהן פועל הורה עם תכונות נרקיסיסטיות מפתחות דינמיקות מורכבות ופוגעניות הפוגעות בכל בני המשפחה.

אחד ההיבטים המייסרים ביותר הוא האופן שבו הורה נרקיסיסט מחלק את הילדים לתפקידים שונים,

יוצר תחרות ביניהם ועלול לפגוע ביכולתם לפתח מערכות יחסים בריאות זה עם זה.

במאמר זה חקרתי לעומק ובחנתי את הדינמיקות הייחודיות הנוצרות בין אחים במשפחות אלו, ואת ההשלכות ארוכות הטווח על מערכות היחסים ביניהם. המאמר נכתב מתוך התבוננות במקרים רבים בקליניקה, מתוך הבנה עמוקה של מורכבות מערכות יחסים בכלל, ומערכות יחסים כילדים להורים נרקיסיסטיים בפרט. מתוך כוונת לב להביא תקווה וריפוי שלא מתוך התעלמות והדחקה אלא הכרה, חמלה עצמית וצמיחה משנת חיים.

המאמר כולל: הבנה כללית מהי הורות עם מאפיינים נרקיסיסטיים, מה התפקידים השונים לילדים? מה המחיר שעלול להיווצר בזמן הווה ובעתיד? מה כן ניתן לעשות על מנת שהירושה הרגשית לא תמשיך עם האדם שחווה דפוסים נרקיסיסטיים לדורות הבאים. ובדרך, חיבור תכלס למה ניתן לעשות במקרה שאתם מזהים שהמתאמן שלכם חווה הורות עם מאפיינים נרקיסיסטיים.

הבנת הרקע: הורות נרקיסיסטית והפצע מאחוריה

מהו ההורה הזה?

הורה נרקיסיסט מתאפיין בחוסר אמפתיה או אמפתיה מעטה,

צורך קיצוני לערצה והערכה והתחשבות בדעתו כאמת המוחלטת הן עם ילדים צעירים או בוגרים.

נטייה לנצל אחרים לטובת צרכיו הרגשיים (American Psychiatric Association, 2013).

במערכת המשפחתית, הורה כזה רואה בילדים הרחבה של עצמו ולא כאינדיבידואלים עצמאיים עם צרכים משלהם (Forward & Buck, 1989).

הפצע מאחורי הנרקיסיזם - מבט אמפטי מבוסס מחקר

חשוב להבין כי נרקיסיזם בעצמו נוצר כמנגנון הגנה נגד פצעים עמוקים מהילדות.

מחקרים מראים כי חוויות ילדות קשות (ACEs - Adverse Childhood Experiences),

במיוחד הזנחה פיזית ורגשית, יחד עם הערכת יתר מוקדמת מהורים,

יכולות לפגוע:

*בוויסות הרגשי (רגולציה הרגשית, היכולת לנהל ולשנות את עוצמת הרגש ולבטא אותם בצורה מותאמת סיטואציה)

*בערך העצמי,

*לתרום להתפתחות תכונות נרקיסיסטיות.

התכונות הנרקיסיסטיות משמשות כמנגנוני הגנה נגד חוסר ביטחון עמוק ובושה שמתפתחים בדרך כלל בילדות.

ילדים שחווים טראומה מפתחים מנגנוני התמודדות כדי להתמודד עם הרגשות המכריעים, וזה יכול לכלול פיתוח תחושת זכאות, צורך בשליטה וחוסר אמפתיה כלפי אחרים.

הפרדוקס של הנרקיסיזם:

תכונות נרקיסיסטיות יכולות לנבוע מסביבות ילדות המאופיינות בסטיות קיצוניות מגידול אידיאלי - או הזנחה/התעללות (לא מספיק תשומת לב אוהבת) או פינוק יתר (יותר מדי תשומת לב אוהבת) כלומר שני הקצוות של חוסר או עודף אינם תורמים להתפתחות הילדים.

במקרים מסוימים, מבנה עצמי פתולוגי זה נוצר תחת תנאי ילדות של חום לא מספק, שבהם הורים לא רואים או מקבלים את הילד כפי שהוא.

זה לא מצדיק את ההתנהגות הפוגענית של הורה נרקיסיסט, אך מסביר את מקורותיה ומזמין אותנו להבין שגם מאחורי התנהגות אכזרית או קשה מאוד יש אדם שפגוע. הבנה זו לא נועדה להצדיק פגיעה, אלא לאפשר ריפוי מקיף יותר.

כנלפיסטים אנו מבינים את הסיבה של ההתנהגות של האדם כלפי עצמו- לא על מנת להצדיק אותה אלא על מנת להתחבר הן לחמלה והן על מנת להגדיל את היכולת שלנו לעזור, מתוך הבנה של הפצע.

דינמיקת "הילד המוזהב" ו"השעיר לעזאזל"

הילד המוזהב (Golden Child)

הילד המוזהב, כפי שנקרא בספרות המקצועית, מקבל התייחסות מועדפת מההורה הנרקיסיסט.

לעיתים קרובות משום שהוא משקף בחזרה את הדימוי החיובי של ההורה על עצמו (McBride, 2008).

ילד זה:

• מקבל יותר תשומת לב חיובית ומשאבים
• נתפס כ"ילד הטוב" או "הכשרוני"
• נושא ציפיות גבוהות להצלחה ולעיתים לייצוג המשפחה
• מפתח תלות רגשית בהורה הנרקיסיסט

השעיר לעזאזל (Scapegoat)

השעיר לעזאזל נושא באשמה על בעיות המשפחה ומקבל את רוב הביקורת וההאשמות (Donaldson-Pressman & Pressman, 1994) תפקיד כבד על הכתפיים של ״האשם תמיד״

ילד זה:

• מואשם בבעיות שאינו אחראי להן ולא תמיד יודע להגיד שהן לא באחריותו
• מקבל פחות תמיכה רגשית וחומרית
• מפתח מנגנוני הגנה של ניתוק רגשי שעלולים להיתפס כ״קשיחות״ ״סגירות״ בפועל הן פועל יוצא של חוסר יכולת להתמודד עם סחטנות רגשית. הוא קופא או בורח. נסגר.
• עלול להתמרד או להתנתק מהמשפחה כמנגנון הגנה

השפעות על יחסי האחים

יצירת תחרות והשחתה

הורה נרקיסיסט מעודד באופן מודע או לא מודע תחרות בין הילדים,

תוך שימוש בטקטיקות של השוואות והעמדת ילד אחד נגד השני (Gibson, 2015).

תחרות זו:

• פוגעת ביכולת לפתח קשר אמיתי בין האחים
• יוצרת טינה וקנאה עמוקה שלעיתים מתגלות מייד ולעיתים לאחר שנים
• מונעת מהילדים לפתח תמיכה הדדית

פיצול רגשי ופיתוח מנגנוני הגנה שונים

כל ילד מפתח אסטרטגיות שונות להתמודדות עם הסביבה הלא בטוחה:

הילד המוזהב עלול לפתח:

• פרפקציוניזם קיצוני
• קושי בהכרה בפגמים של ההורה כי עבורו הוא הילד האהוב. הכרה אמיתית בפגמים של ההורה עלולה להוות מראה לתלות בקשר בינהם
• תלות בהכרה חיצונית לשם בניית הערך העצמי
• קושי להכיר בסבל של אחיו ״השעיר לעזאזל״

השעיר לעזאזל עלול לפתח:

• קושי באמון באנשים, רגיל להיות מנוהל על ידי מניפולציות רגשיות וסחטנות רגשית.
• נטייה לניתוק רגשי
• חוסן מפותח כאדם המתמודד לבד אך גם בדידות
• זעם כלפי אי הצדק

השפעות ארוכות טווח על המערכת המשפחתית

המשכיות הדפוסים בבגרות

המחקר מראה, וגם בניסיון של כמעט 20 שנה בקליניקה, שהדינמיקות שנוצרו בילדות נוטות להמשך גם כאשר הילדים הופכים למבוגרים (Bancroft, 2003). אלא אם כן בחרו לעשות שינוי, שכמו שאנו יודעים אפשרי בכל גיל, המוח הינו איבר גמיש.

כשלא נעשה שינוי המשכיות הדפוסים עלולה להתבטא:

• בקושי של "הילד המוזהב" להכיר בעוולות שנעשו לאחיו.
• בהמשך ההדרה של "השעיר לעזאזל" ממערכת התמיכה המשפחתית, ״אתה לא ראוי״ ״אתה מסתגר״ ״אתה לא נוכח״ - למעשה להמשיך את קו התקשורת המאשים ואת הנקמנות והסחטנות של ההורה בעל הדפוסים הנרקיסיסטיים בין האחים.
• בקושי לפתח קשר אמיתי ובריא בין האחים.

השפעת אירועי משבר

במצבים של משבר משפחתי, כגון מחלה או מוות של ההורה, הדינמיקות הישנות עלולות להתעצם (Levy, 2013):

• חלוקת ירושה עלולה לשקף את אותן דינמיקות של העדפה והדרה. ההורה בעל הדפוסים הנרקיסיסטיים עלול להמשיך את הקו של ״ילד הזהב״ המועדף גם לאחר מותו ובכך להשאיר מציאות נקמנית ואכזרית מאחוריו.
• ״הילד המוזהב״ עלול להמשיך את דפוסי ההתנהגות של ההורה הנרקיסיסט מבלי להסכים לראות סבל וכאב של האחים האחרים. בכך הוא עלול לבודד את עצמו בצורה לא מודעת מהאחים שלו.
• ״השעיר לעזאזל״ עלול לחוות פגיעה נוספת ומחודשת. שוב הוא ננטש. הפעם על ידי הצוואה או האחים שלו.

להשתחרר מירושה רגשית הרסנית לטובת בני המשפחה והדורות הבאים

מסקנות והמלצות טיפוליות ואימוניות - לפתח מבט חומל על כל הצדדים

חשוב שכל בני המשפחה יבינו כי:

• התפקידים שהוקצו להם בילדות לא שיקפו את מי שהם באמת
• כל ילד היה קורבן של מערכת לא בריאה, כל אחד בדרכו השונה
• האחריות להתנהגות הפוגענית המקורית היא של ההורה הנרקיסיסט

כמבוגרים, יש לכל אחד מאיתנו אחריות על הבחירות שלנו היום

הילד המוזהב לא בחר להיות מועדף, והשעיר לעזאזל לא בחר להיות מודר.

שניהם שרדו כפי שיכלו במערכת שלא יצרו. אך כמבוגרים, יש בידינו הכוח לבחור אחרת.

כלים מעשיים מעולם ה-NLP ואימון מערכות יחסים

ראשית יש לזהות דפוסים מהילדות

זיהוי אמונות מגבילות:

• "אני צריך להיות מושלם כדי להיות ראוי לאהבה" (הילד המוזהב)
• ״מגיע לי הכל ואני לא חייב לחלוק״ (הילד המוזהב)
• "אני תמיד בעייתי ולא מגיע לי דברים טובים" (השעיר לעזאזל)
• ״אני לא מספיק טוב אף פעם״ (השעיר לעזאזל)
• "אהבה היא משאב מוגבל או לא קבוע שצריך להילחם עליו בחיים" (שניהם)

טכניקות NLP לשינוי דפוסים:

• עוגנים חיוביים: יצירת זיכרונות חדשים של הערכה עצמית בלתי תלויה
• רפריימינג: הסתכלות מחדש על אירועי העבר - "לא הייתי בעייתי, הייתי ילד שמגן על עצמו"
• רפריימינג לפצע של ההורה והאחים האחרים: זיהוי הקולות הפנימיים של ההורה הנרקיסיסט והאחים האחרים וכתיבתם מחדש, תוך הכרה לפצע ממנו צמח ההורה הנרקיסיסט או האח המוזהב או השעיר לעזאזל.

בניית תקשורת בריאה בין אחים

הבנת עמדות ותפיסות: כל אח חווה את אותה משפחה מנקודת מבט שונה לחלוטין.

הילד המוזהב חווה הורה אוהב ותומך, השעיר לעזאזל חווה הורה דוחה ומבקר. שתי החוויות אמיתיות ותקפות.

צעדים מעשיים לריפוי:

1. הכרה בכאב של השני: "אני רואה שקיבלת יחס שונה ממני, וזה היה כואב" ״אני מבין כי לא היה לנו את אותו האבא״
2. קבלת אחריות ללא הגנות: "אני מכיר בכך שנהניתי מהעדפות שאבא נתן לי ונפגעתי מכך רגשית ו/או חומרית"
3. בחירה פעילה בצדק: "איך אנחנו יכולים ליצור הוגנות עכשיו?" - יצירת חוזה מחודש בין האחים- בכך ניתן לשנות את הירושה הרגשית לדורות הבאים, ולאפשר ריפוי הן ליחסי האחים והן ליחסי הדורות הבאים, מתוך יצירת הוגנות חדשה שרואה את כלל האחים ואת המורכבות הקשה של כולם.

גישה מעשית לריפוי מערכות יחסים

עבור השעיר לעזאזל:

• גבולות ברורים: "אני לא מקבל יותר התנהגות פוגענית ותוקפנית כלפי, גם אם המשפחה רגילה לנקום בי או לפגוע בי או לדבר אלי בצורה מעליבה ולא ראויה" במקום להסתגר או לברוח ללמוד להגיד את הרגשות והתחושות
• עבודה על דימוי עצמי: שחרור מהזהות של "הבעייתי" והכרה בכוחות ובחוכמה שפיתחת והמשך פיתוח של הכוחות והיכולות מתוך בחירה עצמית
• בחירה מודעת: החלטה מתי לקרב ומתי להתרחק, מתוך בחירה ולא מתוך פחד והסתגרות אוטומטית.

עבור הילד המוזהב:

• יציאה מתפקיד המושיע: הבנה שאתה לא אחראי לרגשות ההורה ואתה אדם בפני עצמך עם רגשות שלך. שחרור מהתלות ויצירת ערך עצמי שעומד בפני עצמו ובעל בחירה חופשית.
• פיתוח אמפתיה אמיתית: הקשבה וחמלה לכאב של אחיך מבלי לנסות "לתקן" או "להסביר", לראות את האחר במלואו. ובכך להתחבר לחלקים נוספים בתוך העצמי. של הוגנות, חמלה, ראיית האחר.
• אומץ לראות ולעמוד על הצדק: גם כשזה אומר ויתור על הפריבילגיות שקיבלת, הערך של היחסים במשפחה ותיקון העוול הוא אמיץ ומאפשר ריפוי רב דורי.

בניית מערכת יחסים חדשה - לשים את העבר בעבר, מבט אל העתיד.

עקרונות מנחים:

1. כנות רגשית: ללא כנות רגשית הדפוס של הדחקה של ״השעיר לעזאזל״ נשמרת. אסור לו לבוא לידי ביטוי או שהוא עלול לחטוף שוב מ״הילד המוזהב״ לעבור לדפוס של כנות רגשית אומר שנבנת מערכת יחסים בגובה העיניים, של שני בוגרים, שלא לוקחים את המבט של ההורה "כואב לי שאיבדנו אחד את השני בגלל מה שאמא עשתה"
2. קבלת אחריות הדדית: כל אחד על הבחירות שלו כמבוגר, על דרך ההתבטאות, על המילים. על המעשים. לדעת מתי להתנצל באמת אם הייתה נפילה לדפוס של נקמנות וסחטנות רגשית או לדפוס של הסתגרות שעלול להיתפס כהתנשאות- למרות שהוא ממש אינו כזה.
3. יצירת צדק חדש: ״לא מה שאמא החליטה, אלא מה שאנחנו בוחרים בעצמנו״ ״אבא היה פצוע ובחר מתוך הפצע של העבר, אנחנו בוחרים מתוך ראיית החיים אל העתיד איך לנהל את היחסים בינינו, איך ליישב בינינו ירושה רגשית וחומרית״

מתי ריפוי אפשרי ומתי לא: לפעמים, למרות כל המאמצים, אם הפער עמוק מדי. אז חשוב לדעת:

• מתי להמשיך לנסות: כשיש פתיחות אמיתית משני הצדדים, או רצון לשמירה על המשך הקשר ולבנות גשר על מיים סוערים.
• מתי לוותר בכבוד: כשמישהו לא מוכן לקחת אחריות על הפגיעה שהוא גורם.

חשיבות הטיפול המערכתי המשולב

שילוב של גישות שונות יכול להביא לתוצאות עמוקות יותר:

• טיפול: לעיבוד הטראומה ובניית חוסן רגשי (בגישת NLP יש לנו דרכים לטפל בטראומות ויש כמובן גישות נוספות)
• אימון אישי: לפיתוח כלים מעשיים ובניית זהות חדשה. לפיתוח ערך העצמי ״לשעיר לעזאזל״ , הגמשת עמדות ראייה של המצב ״לילד המוזהב״
• טיפול משפחתי, גישור ואימון עם התמחות במערכות יחסים: כשכל הצדדים רוצים לייצר עתיד שונה ולא יודעים כיצד, כדאי שיהיה איש מקצוע בחדר לעבודה המשותפת.

סיכום - מסר של תקווה ואחריות

יחסי אחים במשפחות עם הורה בעל דפוסים נרקיסיסטיים נפגעים מדינמיקות מורכבות של העדפה, תחרות ופיצול רגשי. אך הבנת הדינמיקות הללו היא רק צעד ראשון לריפוי!

המסר החשוב ביותר: אנחנו לא נידונים לחזור על דפוסי העבר.

כמבוגרים, יש בידינו הכוח לבחור אחרת - לבחור באמפתיה על פני הגנה,

לבחור בצדק ולפעול למענו,

באהבה אמיתית על פני נאמנות עיוורת לדפוסי העבר.

לפעמים הריפוי אפשרי ומביא לחיבור מחודש בין אחים.

לפעמים, למרות המאמצים, הפער עמוק מדי. וכך נוצרים נתקים במשפחות ולעיתים הדפוסים של המשפחה הגרעינית יחזרו אצל הדורות הבאים עד שיחוו ריפוי. אישי ודורי.

בשני המקרים, העבודה על עצמנו והבנת הדפוסים משחררת אותנו ליצור יחסים בריאים יותר עם עצמנו,

עם מערכות יחסים מחוץ למשפחה הגרעינית בחיינו, בכל תחומי החיים.

הזמנה לפעולה: אם אתם מזהים את עצמכם בדינמיקות הללו, זכרו - אתם לא לבד.

עזרה מקצועית זמינה, וכלים לשינוי קיימים.

הצעד הראשון הוא תמיד ההכרה בכך שמגיע לכם יותר ושאתם ראויים לאהבה ללא תנאים, ליחס הוגן, ולמערכות יחסים בריאות ומזינות.

נכתב באהבה ומתוך רצון לקדם ריפוי בקרב הקהילה שלי וכלל האנשים בעולם.

שרית למפרט שושן

ביבליוגרפיה בחיפוש ביחד עם קלוד ai

American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed.). American Psychiatric Publishing.

Bancroft, L. (2003). When Dad Hurts Mom: Helping Your Children Heal the Wounds of Witnessing Abuse. Berkley Books.

Donaldson-Pressman, S., & Pressman, R. M. (1994). The Narcissistic Family: Diagnosis and Treatment. Jossey-Bass.

Forward, S., & Buck, C. (1989). Toxic Parents: Overcoming Their Hurtful Legacy and Reclaiming Your Life. Bantam Books.

Gibson, L. C. (2015). Adult Children of Emotionally Immature Parents: How to Heal from Distant, Rejecting, or Self-Involved Parents. New Harbinger Publications.

Levy, T. M. (2013). Handbook of Attachment Interventions. Academic Press.

Sibling Relationships in Families with Narcissistic Parents: Dynamics of Division, Competition, and Emotional Survival

Introduction

Families with a parent exhibiting narcissistic traits develop complex and harmful dynamics that affect all family members.

One of the most distressing aspects is how a narcissistic parent divides children into different roles, creates competition between them, and can damage their ability to develop healthy relationships with each other.

In this article, I have thoroughly researched and examined the unique dynamics created between siblings in such families, and the long-term implications for their relationships. This article was written based on observations of numerous cases in clinical practice, from a deep understanding of the complexity of relationships in general, and relationships as children of narcissistic parents in particular. It stems from an intention to bring hope and healing not through denial and repression, but through recognition, self-compassion, and growth throughout life.

The article includes:

• General understanding of what parenting with narcissistic characteristics entails
• What are the different roles assigned to children?
• What price might be created in the present and future?
• What can be done to prevent the emotional inheritance from continuing with the person experiencing narcissistic patterns to future generations
• And practically, a concrete connection to what can be done if you identify that your client is experiencing parenting with narcissistic characteristics.

Understanding the Background: Narcissistic Parenting and the Wound Behind It

What is This Type of Parent?

A narcissistic parent is characterized by lack of empathy or minimal empathy, an extreme need for admiration and validation, and consideration of their opinion as absolute truth whether with young children or adults.

A tendency to exploit others for their emotional needs (American Psychiatric Association, 2013).

In the family system, such a parent sees children as extensions of themselves rather than as independent individuals with their own needs (Forward & Buck, 1989).

The Wound Behind Narcissism - An Empathetic, Research-Based Perspective

It's important to understand that narcissism itself is created as a defense mechanism against deep wounds from childhood.

Research shows that difficult childhood experiences (ACEs - Adverse Childhood Experiences), particularly physical and emotional neglect, along with early overvaluation from parents, can damage:

*Emotional regulation (the ability to manage and modify emotional intensity and express them appropriately to situations)

*Self-worth

*Contributing to the development of narcissistic traits.

Narcissistic traits serve as defense mechanisms against deep insecurity and shame that typically develop in childhood.

Children who experience trauma develop coping mechanisms to deal with overwhelming emotions, and this can include developing a sense of entitlement, need for control, and lack of empathy toward others.

The Paradox of Narcissism:

Narcissistic traits can stem from childhood environments characterized by extreme deviations from ideal upbringing - either neglect/abuse (insufficient loving attention) or excessive indulgence (too much loving attention), meaning both extremes of lack or excess do not contribute to children's development.

In some cases, this pathological self-structure is created under conditions of insufficient warmth in childhood, where parents do not see or accept the child as they are.

This does not justify the harmful behavior of a narcissistic parent, but explains its origins and invites us to understand that even behind cruel or very difficult behavior, there is a wounded person. This understanding is not intended to justify harm, but to enable more comprehensive healing.

As NLP practitioners, we understand the reason for a person's behavior toward themselves - not to justify it but to connect with both compassion and to increase our ability to help, from understanding the wound.

The Dynamics of the "Golden Child" and "Scapegoat"

The Golden Child

The golden child, as referred to in professional literature, receives preferential treatment from the narcissistic parent.

Often because they reflect back the parent's positive self-image (McBride, 2008).

This child:

• Receives more positive attention and resources
• Is perceived as the "good" or "talented" child
• Bears high expectations for success and sometimes for representing the family
• Develops emotional dependence on the narcissistic parent

The Scapegoat

The scapegoat bears the blame for family problems and receives most of the criticism and accusations (Donaldson-Pressman & Pressman, 1994) - a heavy role on the shoulders of "the one who's always to blame."

This child:

• Is blamed for problems they're not responsible for and doesn't always know how to say they're not their responsibility
• Receives less emotional and material support
• Develops defense mechanisms of emotional disconnection that may be perceived as "rigidity" or "closure" - actually resulting from inability to cope with emotional manipulation. They freeze or flee. They shut down.
• May rebel or disconnect from the family as a defense mechanism

Effects on Sibling Relationships

Creating Competition and Corruption

A narcissistic parent consciously or unconsciously encourages competition between children, using tactics of comparisons and pitting one child against another (Gibson, 2015).

This competition:

• Damages the ability to develop genuine connection between siblings
• Creates deep resentment and jealousy that sometimes emerge immediately and sometimes after years
• Prevents children from developing mutual support

Emotional Splitting and Development of Different Defense Mechanisms

Each child develops different strategies for coping with the unsafe environment:

The golden child may develop:

• Extreme perfectionism
• Difficulty recognizing the parent's flaws because for them, they are the beloved child. True recognition of the parent's flaws might reflect their dependence on the relationship
• Dependence on external recognition for building self-worth
• Difficulty recognizing the suffering of their sibling "the scapegoat"

The scapegoat may develop:

• Difficulty trusting people, accustomed to being managed through emotional manipulation and blackmail
• Tendency toward emotional disconnection
• Developed resilience as someone who copes alone but also loneliness
• Rage toward injustice

Long-term Effects on the Family System

Continuation of Patterns in Adulthood

Research shows, and also from nearly 20 years of clinical experience, that dynamics created in childhood tend to continue when children become adults (Bancroft, 2003). Unless they choose to make a change, which as we know is possible at any age, the brain is a flexible organ.

When no change is made, continuation of patterns may manifest as:

• Difficulty for the "golden child" to recognize wrongs done to their sibling
• Continued exclusion of the "scapegoat" from the family support system, "you're not worthy," "you withdraw," "you're not present" - essentially continuing the blaming communication line and the vindictiveness and emotional blackmail of the parent with narcissistic patterns between siblings
• Difficulty developing genuine and healthy connection between siblings

Impact of Crisis Events

In situations of family crisis, such as illness or death of the parent, old dynamics may intensify (Levy, 2013):

• Inheritance distribution may reflect the same dynamics of preference and exclusion. The parent with narcissistic patterns may continue the line of the preferred "golden child" even after death, thus leaving a vindictive and cruel reality behind them.
• The "golden child" may continue the narcissistic parent's behavioral patterns without agreeing to see the suffering and pain of other siblings. In this way, they may unconsciously isolate themselves from their siblings.
• The "scapegoat" may experience additional and renewed injury. Again they are abandoned. This time by the will or by their siblings.

Breaking Free from Destructive Emotional Inheritance for the Benefit of Family Members and Future Generations

Therapeutic and Coaching Conclusions and Recommendations - Developing a Compassionate View of All Sides

It's important that all family members understand that:

• The roles assigned to them in childhood did not reflect who they really are
• Every child was a victim of an unhealthy system, each in their own way
• The responsibility for the original harmful behavior lies with the narcissistic parent

As adults, each of us has responsibility for our choices today

The golden child didn't choose to be favored, and the scapegoat didn't choose to be excluded.

Both survived as best they could in a system they didn't create. But as adults, we have the power to choose differently.

Practical Tools from NLP and Relationship Coaching

First, Identifying Patterns from Childhood

Identifying Limiting Beliefs:

• "I need to be perfect to be worthy of love" (the golden child)
• "I deserve everything and don't have to share" (the golden child)
• "I'm always problematic and don't deserve good things" (the scapegoat)
• "I'm never good enough" (the scapegoat)
• "Love is a limited or unstable resource that you have to fight for in life" (both)

NLP Techniques for Changing Patterns:

• Positive Anchors: Creating new memories of independent self-worth
• Reframing: Looking anew at past events - "I wasn't problematic, I was a child protecting myself"
• Reframing the Wound of the Parent and Other Siblings: Identifying the internal voices of the narcissistic parent and other siblings and rewriting them, while recognizing the wound from which the narcissistic parent or golden child or scapegoat emerged.

Building Healthy Communication Between Siblings

Understanding Positions and Perceptions: Each sibling experienced the same family from a completely different perspective.

The golden child experienced a loving and supportive parent, the scapegoat experienced a rejecting and critical parent. Both experiences are real and valid.

Practical Steps for Healing:

1. Recognizing the Other's Pain: "I see that you received different treatment than I did, and that was painful" "I understand that we didn't have the same father"
2. Taking Responsibility Without Defenses: "I recognize that I benefited from preferences that father gave me and was hurt by it emotionally and/or materially"
3. Active Choice for Justice: "How can we create fairness now?" - Creating a renewed contract between siblings - this can change the emotional inheritance for future generations, and enable healing both for sibling relationships and for relationships of future generations, from creating new fairness that sees all siblings and the difficult complexity of everyone.

Practical Approach to Healing Relationship Systems

For the Scapegoat:

• Clear Boundaries: "I no longer accept harmful and aggressive behavior toward me, even if the family is used to taking revenge on me or hurting me or speaking to me in an insulting and unworthy manner" - instead of withdrawing or fleeing, learning to express feelings and sensations
• Working on Self-Image: Liberation from the identity of "the problematic one" and recognition of the strengths and wisdom you developed and continued development of strengths and abilities from self-choice
• Conscious Choice: Deciding when to approach and when to distance, from choice rather than fear and automatic withdrawal.

For the Golden Child:

• Exiting the Savior Role: Understanding that you're not responsible for the parent's emotions and you are a person in your own right with your own feelings. Liberation from dependence and creating self-worth that stands on its own with free choice.
• Developing True Empathy: Listening and compassion for your sibling's pain without trying to "fix" or "explain," seeing the other in their entirety. And thus connecting to additional parts within the self. Of fairness, compassion, seeing the other.
• Courage to See and Stand for Justice: Even when it means giving up privileges you received, the value of family relationships and correcting injustice is courageous and enables multi-generational healing.

Building a New Relationship System - Putting the Past in the Past, Looking to the Future

Guiding Principles:

1. Emotional Honesty: Without emotional honesty, the pattern of suppressing the "scapegoat" is preserved. They're forbidden from expressing themselves or they might get hit again by the "golden child." Moving to a pattern of emotional honesty means building a relationship at eye level, between two adults, who don't take the parent's perspective "It hurts me that we lost each other because of what mother did"
2. Mutual Responsibility: Each person for their choices as an adult, for their way of expression, for their words, for their actions. Knowing when to truly apologize if there was a fall into patterns of vindictiveness and emotional blackmail or into patterns of withdrawal that might be perceived as arrogance - even though it really isn't.
3. Creating New Justice: "Not what mother decided, but what we choose ourselves" "Father was wounded and chose from the wound of the past, we choose from seeing life toward the future how to manage relationships between us, how to settle emotional and material inheritance between us"

When Healing is Possible and When It's Not: Sometimes, despite all efforts, if the gap is too deep. Then it's important to know:

• When to Keep Trying: When there's genuine openness from both sides, or a desire to maintain the relationship and build a bridge over troubled waters.
• When to Give Up with Dignity: When someone is unwilling to take responsibility for the harm they cause.

The Importance of Integrated Systemic Treatment

Combining different approaches can lead to deeper results:

• Therapy: For processing trauma and building emotional resilience (in NLP approach we have ways to treat trauma and there are of course additional approaches)
• Personal Coaching: For developing practical tools and building new identity. For developing self-worth for the "scapegoat," flexibility in viewing positions for the "golden child"
• Family Therapy, Mediation and Coaching Specializing in Relationship Systems: When all sides want to create a different future and don't know how, it's advisable to have a professional in the room for joint work.

Summary - A Message of Hope and Responsibility

Sibling relationships in families with parents having narcissistic patterns are damaged by complex dynamics of preference, competition, and emotional splitting. But understanding these dynamics is only the first step to healing!

The Most Important Message: We are not doomed to repeat past patterns.

As adults, we have the power to choose differently - to choose empathy over defense,

to choose justice and act for it,

true love over blind loyalty to past patterns.

Sometimes healing is possible and brings renewed connection between siblings.

Sometimes, despite efforts, the gap is too deep. And thus disconnections are created in families and sometimes the nuclear family patterns will return in future generations until they experience healing. Personal and generational.

In both cases, working on ourselves and understanding patterns frees us to create healthier relationships with ourselves,

with relationship systems outside our nuclear family in our lives, in all areas of life.

Call to Action: If you recognize yourselves in these dynamics, remember - you are not alone.

Professional help is available, and tools for change exist.

The first step is always recognizing that you deserve more and that you are worthy of unconditional love, fair treatment, and healthy and nourishing relationships.

Written with love and from a desire to promote healing among my community and all people in the world.

Sarit Lamprat Shoshan Founder and CEO of the Center for NLP and Holistic Coaching Courses Head of Department at Oranim College K.M.H Senior International Coach

Bibliography - Research Conducted Together with Claude AI

American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed.). American Psychiatric Publishing.

Bancroft, L. (2003). When Dad Hurts Mom: Helping Your Children Heal the Wounds of Witnessing Abuse. Berkley Books.

Donaldson-Pressman, S., & Pressman, R. M. (1994). The Narcissistic Family: Diagnosis and Treatment. Jossey-Bass.

Forward, S., & Buck, C. (1989). Toxic Parents: Overcoming Their Hurtful Legacy and Reclaiming Your Life. Bantam Books.

Gibson, L. C. (2015). Adult Children of Emotionally Immature Parents: How to Heal from Distant, Rejecting, or Self-Involved Parents. New Harbinger Publications.

Levy, T. M. (2013). Handbook of Attachment Interventions. Academic Press.

McBride, K. (2008). Will I Ever Be Good Enough? Healing the Daughters of Narcissistic Mothers. Free Press.